<h1>כל בו סימן קכ"ו בשם הראב"ן</h1>
<h2>דף כא.</h2>
והלכת' הדר בחצר חבירו אין צריך להעלות לו שכר ובחצר דלא קיים [ליה אגריה] [לאגרא] ואפי' השוכר (אסור) [עשוי] למיגר.
<h2>דף מח:</h2>
ראובן שאמר לשמעון שמור לי חפץ זה ושמעון אמר הרי ביתי לפניך כטוב בעיניך הניחנו אפילו שומר חנם לא הוי כרבא וכרבי דאמר בכלן אינו חייב עד שיקבלנו ושמואל פסק כרבי.
<h2>דף סב.</h2>
וכן המלשין חייב במה שיעידו עדים שזה נפסד על ידו. ואם אין יודעין נשבע הנפסד וגובה מחצה ולא כדין הנגזל דקאי בתיקו. ואם העדים מעידין ששמעו כי אמר אלך ואמסרנו ביד עכו"ם ואחר כך נמסר זה פטור דעביד דגזים ולא עביד.
הלכת' ארגז של חבירו שנשרף באש או כיוצ' בו נשבע התובע כמה היה בו ונוטל בדברים שדרך לתת בארגז כגון זהובים או כספים אבל לא בדברים שאין דרך לתת בארגז כלל.
<h2>דף קב:</h2>
ראובן שטען לשמעון שלחתי בידך זקוק בעיר פלוני לקנות לי עורות כבשים וקנית בכספי לעצמך ורווחת ושמעון משיב אמת כי קניתי בכספך קח כספך והי לך ומה שרוחתי לעצמי הוא. או שמא משיב לו לא קניתי ועדים מעידין שקנה. דין הוא שישלם לו כל מה שקנה וכדתניא הנותן מעות לחבירו ולוקח לו פירות וכו'.
<h2>דף קיד:</h2>
המכיר כליו או ספריו ביד אחר זה אומר נגנבו ממני וזה אומר קניתים בשוק. דין הוא אם יצא על התובע מתחלה קול גניבה בביתו שיטול כליו בדמים שקנאם בשבועתו. ודין זה נהוג אף בלא קול אם יש עדים שהוא שלו מפני תקנת הקהל או אפילו ליכא עדים אם יש מחתרת בביתו. ואם הוכר הגנב בדין יטול בחנם והקונה יתקיף הגנב לדין. ומפני תקנת השוק יתן דמיה ויחזור ויתקיף הגנב לדין ודמיו שקנאן בשוק או בפרהסי'. ומגנב שאינו מפורסם בזה לא עשו תקנת השוק.
<h2>דף קטז:</h2>
הלכתא הגוזל שדה מחבירו ונטלוה הוא אומר הרי שלך לפניך ואם מחמת הגזלן חייב כגון דא"ל הראני שדך והראהו שדה חבירו. וכן הדין בכל דיני ממון אבל אם אנסו השלטון ואמר לו הראני שדה פלוני או נכסיו והראה לו פטור. ואם נשא ונתן ביד חייב.
<h2>דף קיח.</h2>
ראובן טען לשמעון מנה לי בידך ושמעון משיב איני יודע שאני חייב לך כלום. דין הוא שישבע שמעון שבועת היסת שאינו יודע שהוא חייב לו כלום כרב נחמן וכר' יוחנן דאמר ממון וכו'. והוא הדין אם טען אני יודע שאיני חייב לך כלום. אבל אם טען שמעון איני חייב לך כי אם שני דינרים והשאר איני יודע חייב בכל המנה שבועה דאורייתא ואם אינו יכול לישבע משלם כדברי (שבט') [רבא]. האי איני יודע כגון שאמר איני כופר אם מעולם היה לי שום עסק עמך ואם מעולם היה לי משלך כלום אבל אם אמר איני יודע אם פרעתיך בהא כולי עלמא מודו דמתוך שאינו יכול לישבע ישלם וכן הלכה.
